הוויכוח סביב הזהות הלאומית הפלסטינית והשקר שמאחורי הנרטיב הפלסטיני עומד במרכז השיח הפוליטי וההיסטורי של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מדובר בשאלה עמוקה הרבה מעבר לגבולות פוליטיים גרידא. הדיון שנערך עם השר עמיחי שיקלי מעלה סוגיה זו לאור הציבור, כשהוא מציג עמדה חד משמעית: הנרטיב הפלסטיני אינו אלא נגטיב, שלילה של הציונות ושל מדינת ישראל.
הנרטיב השקרי והזכות לשיבה
אחד האלמנטים המרכזיים בנרטיב הפלסטיני הוא "זכות השיבה". מדובר בזכות שלא קיימת בשום אומה אחרת בעולם, וזאת על אף שהיא נשמרת במכוון לצאצאי הפליטים הפלסטינים. השר שיקלי מדגיש כי זכות זו הומצאה כדי להנציח את הסכסוך ולהבטיח שפליטים ימשיכו לדרוש את השיבה לארץ שכבר שוחררה והוחזרה לבעליה המקוריים – העם היהודי. הנרטיב הפלסטיני מתאר את הפלסטינים כקורבנות של הקולוניאליזם היהודי, בעוד המציאות ההיסטורית מראה כי העם היהודי חזר לאדמתו לאחר גירושים ממושכים.
נרטיב או נגטיב?
השר שיקלי מציע פרספקטיבה רעננה בנוגע למושג "נרטיב". הוא טוען כי עצם השימוש במילה זו מניח שהאמת תלויה בנקודת המבט של המתבונן, ושאין אמת אחת מוצקה. הוא כופר בהנחה זו ומדבר על כך שיש לראות את הסיפור הפלסטיני כ"נגטיב" – סיפור המבוסס על שלילת הציונות. זהו עקרון מרכזי של התנועה הלאומית הפלסטינית, שמתחילתו ועד היום, הוא פועל לא על בסיס זהות עצמאית אלא על התנגדות לזהות הציונית והיהודית בארץ ישראל.
זהות לאומית שנבנתה על התנגדות
התנועה הלאומית הפלסטינית, כפי שמסביר שיקלי, היא תנועה צעירה יחסית לתנועות לאומיות אחרות, כאשר ראשיתה אינה חורגת מעבר ל-100 שנה. למעשה, זהותה אינה מבוססת על תשתית היסטורית איתנה אלא על התנגדות לשלטון היהודי. כפי שציין שיקלי, לפני מלחמת העולם הראשונה, יהודים היו במעמד נחות תחת שלטון מוסלמי, והפיכתם לבעלי הבית בארץ ישראל מהווה את שורש הסכסוך. זהו סכסוך לא רק פוליטי אלא גם דתי, אשר מושרש בעקרונות האיסלאם שרואה ביהודים בני חסות ולא שליטים.
הכשל בזיהוי אירועים מכוננים
המאבק הפלסטיני על נרטיב הוא בעייתי גם בכך שהוא מתקשה לזהות אירועים היסטוריים משמעותיים כמכוננים לעם הפלסטיני. כפי שהוצג בדיון עם שיקלי, כאשר סטודנטים ערבים התבקשו לציין את האירועים הלאומיים החשובים עבור הפלסטינים, הם התקשו למצוא מעבר לנכבה ב-1948 ולהתבוסה במלחמת ששת הימים ב-1967. חוסר היכולת הזה מלמד על כך שהזהות הפלסטינית בנויה סביב הכישלונות והאובדן, ולא סביב הישגים לאומיים.
סיכום
הדיון על הנרטיב הפלסטיני הוא לא רק דיון היסטורי או פוליטי, אלא גם מוסרי ורוחני. שיקלי מצביע על כך שהמאבק הוא לא על נרטיבים אלא על האמת ההיסטורית. הכרת המגבלות והקשיים של הנרטיב הפלסטיני מחדדת את ההבנה שהזהות הפלסטינית, כפי שהיא מוצגת היום, בנויה על התנגדות לשיבת העם היהודי לארצו. לכן, כל עוד הנגטיב יעמוד בבסיס הסיפור הפלסטיני, פתרון לסכסוך יהיה קשה להשגה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה