סיכום כנס מחקרי הר הזיתים השני - חלק ב

למעבר לחלק א

יהושע לביא – מכון מגל"ים, עיר דוד

"חללי הרובע – תעלומה"

יהושע עוקב אחר חוט השני המחבר בין נפילת הרובע היהודי במלחמת הקוממיות לבין חלליו שחלקם קבורים בהר בקבר אחים בן 48 מצבות. יהושע דן בשאלות הרבות העולות מחקירותיו, שאלות שגם אם אין להם תשובה, הן חושפות שאלות היסטוריות חשובות ומאירות באור חדש את מצבו של הרובע באותם ימים.

יהושע סוקר את התאריכים על המצבות, הראשון שבהם עם הקמת המדינה והאחרון יום לאחר נפילת הרובע, ואף כאלו עליהם אין תאריך ברור אלא שמות הנופלים בלבד למרות שברור שהם נפלו בתקופת מלחמת המגן שנוהלה מול הליגיון הירדני, וקובריהם ידעו היטב את תאריך נפילתם.

תוך שמרצנו מציג תמונות שצולמו בעת שני טקסי הקבורה למגנים שנערכו במהלך הקרבות, הראשון שבוע לאחר הקמת המדינה והשני מספר ימים לאחר מכן, מגלה יהושע כי למרות שהשלטים בקבר האחים מונים 48 חללים, שילוט אחר ליד בית כנסת החורבה מונה 69 נופלים ואילו כתבה המתפרסמת עם נפילת הרובע מספידה 62 חללים.

מרצנו מונה טעויות נוספות שנעשו תחת לחץ המאורעות הקשים של אותם ימים, כמו משה אהרונוב ששמו חרוט על אחת ממצבות קבר האחים והוא קבור בכלל בהר הרצל, וכן שמו של נופל מסוים שנחרט מספר פעמים על קברים שונים.

יהושע מסכם את סקירתו הדואבת באומרו כי בשבועיים האחרונים לקיומו של הרובע היהודי אבדה השליטה והניהול והיכולת לעקוב אחר האירועים ומעלה ספק אם ניתן לתת תשובות חותכות ומדויקות לאירועים שקדמו לנפילת הרובע לאחר יותר משבעים שנה.

מאיר רוטר – 'עמיתים לטיולים'

"מוסלמית נוצרית ויהודית,קברים וחללים תחת כנסיית העליה"

לקול תשואות הקהל עולה חוקר ארץ ישראל ועמיתנו מאיר רוטר לדון במסורות הרבות הטוענות לזיהוי הקדושה הקבורה תחת כנסיית העליה.

רוטר פותח בסקירה היסטורית קצרה ומציין כי כנסיית העליה נבנתה במאה הרביעית על ידי הנוצרים הביזנטים לציון אמונתם כי האיש ההוא עלה לשמיים ממיקום זה. הכנסיה נחרבת בסוף התקופה הביזנטית ונבנית מחדש עם הגעת הצלבנים לאזור כמתחם כנסייתי מבוצר, ולשיפוץ זה נוספו מעט מבנים ממערב ומדרום למסגד.

צלאח א-דין בתורו מסב את המתחם למסגד וממנה את משפחת אל-עלמי כאחראית על המקום, משפחה אשר צאצאיה עד ימינו אוחזים במפתחות האתר.

מאיר מבאר לקהל המרותק תוך הצגת תמונות המתחם כי מאז התקופה הצלבנית נבנו לצד הכנסיה מדרום מבנים נוספים, ובהם כנסייה, ובשלב לא ידוע, זו הפכה למסגד, זאת אנו לומדים מכך, שהאולם שמעל הקרפטה בה מצבת הקבר, זו שנחשבה כמסגד, זו בנויה בציר מערב מזרח ופונה מזרחה (ככנסיות המזרחיות בארץ ישראל), וכי ה'מחראב' בקיר הדרומי הוא תוספת מאוחרת. ומתחת לאולם זה נמצאת הקריפטה או החלל בו מצבת הקבר, שנבנתה כקריפטה לאותה הכנסייה.

לגרסת האסלם בקריפטה טמונה ראבעא אל עדאויה, נזירה מוסלמית וקדושה ידועה בת המאה השמינית לספירה.

הנוצרים מצידם טוענים כי תחת אבן המצבה טמונה פלגיה, אשה הוללת שחזרה בתשובה ועלתה לירושלים להסתגף.

ואילו המסורת היהודית מסמנת את המקום כמקום מנוחתה של חולדה הנביאה, למרות שבמאמר חז"ל מוקם קיברה בעיר עצמה. הנוסע בן המאה ה12 בנימין מטודלה אינו מזכיר את שמה בקשר להר הזיתים והיא עולה בהקשר זה החל מזמנו של חוקר הארץ אשתורי הפרחי כמאה וחמישים שנים לאחר מכן, זיהוי זה מביא אף את המהרי"ט ואת הרידב"ז לכלול בקדושת ירושלים הקדומה גם את הר הזיתים, ואילו יוסף שוורץ יוצא חוצץ נגד הצעת זיהוי זאת, ודבק בדברי חז"ל בתוספתא.

סך הכל יש לנו הסכמה נדירה בין שלושת הדתות כי במקום קבורה אשה.

מרצנו סוחף אותנו עימו לסיור מצולם של חקירת הכנסיה והקריפטה תחתיה, ראשית מבנה המסגד הוא אולם ראשי הבנוי בכיוון מערב – מזרח (הפתח במערב) , ומחראב (גומחת תפילה מוסלמית) שעל פי בחינה ולו במראית עין פשוטה ניכר כי זו נוספה מאוחר למבנה המקורי, ומאולם זה ישנה ירידה בגרם מדרגות צר אל הקריפטה, זו בנויה בציר צפון דרום ובחינת החלל מלמדת כי זו נבנתה בהתייחס למבנה המצבה, כחלק ממהות חלל זה.

המצבה עצמה בנויה כפירמידה, המזכירה סרקופג, ובו שקע בולט ועוד אחד שניכר בו כי תוקן. מעבר צר בין הקיר למצבה מגלה כי הריצוף המקורי תואם היטב לרווח שנוצר ומכאן כי הקבר מקורי ותואם את זמן בניית הקריפטה!

בחינה של אבני הקיר מלמדת כי התוואי (שני השורות התחתונות של קירות הקריפטה) בנויים על תוואי כנראה קדום, וניתן להבחין בין האבנים שבהם נבנו הקירות משובצות אבנים ממבנה קדום יותר, אבנים ובהם תבליטים ומאפיינים המלמדים כי אלו שייכים כנראה לכנסיה קדומה.

לסיכום, בזהירות הנדרשת מכך שהמחקר עדיין לא הושלם, ניתן לומר כי החלל ובו מצבת הקבר הינה חלק קדום מן הכנסיה הביזנטית שחרבה, ובעת שנבנתה הכנסייה מעל, שוקם חלק חרב זה לשמש כקריפטה לכנסייה זו, ובעת שיקומה נבנו קירות הקריפטה על תוואי הכנסייה הקדומה, ובקירותיה שמשו האבנים מהכנסיה החרבה בשימוש משני, קריפטה זו כבר כללה את מצבת הקבר, שכן כפי שרואים ריצוף המבנה ניגש ומשתלב עם מצבת הקבר, או אז יוחס הקבר לקדושה נוצרית,

אך עם הפיכת הכנסייה למסגד (בתקופה שעדין לא ידועה) התקשו המוסלמים להשלים עם קדושה נוצרית תחת המסגד, ואיסלמו דמות זאת לדמותה של ראבע אל עדוויה. לא ברור כיצד השתרבבה חולדה הנביאה כדמות יהודית למקום.

כאמור במאה ה-17 נוספה מדרום למבנה מדרסה (מוסד מוסלמי ללימוד דת) של השיח הצופי אל עלמי, חלל המדרסה נמצא בשלב עליון מזה של מכלול הכנסייה והמסגד של ראבע אל עדוויה, אך במפלס תחתון למסגד והכנסייה הנראים כיום, לאחר מותו, נקבר השיח אל עלמי בחלל המדרסה אותה הקים, (לצדו נקברה אשתו) והקבר הפך למקאם שיח למאמניו, אגב כך הזכיר מרצנו כי אל עלמי זה ומשפחתו החזיקו בדגל ירושלים בראש משלחת נכבדי ירושלים לתהלוכות חג נבי מוסא, חגיגות אלו פסקו בהוראת הבריטים לאחר שהפכו לבסיס לפוגרום וטרור בעיקר כנגד האוכלוסיה היהודית אך גם כנגד השלטון הבריטי, ומאז לא חודשו עוד, והדגל המקורי נמצא מעל קברו של שיח עלמי זה.


בסוף הרצאתו והצגת מחקרו, קורא מאיר לקהל העוקב אחריו בדריכות, לצאת לסייר בשטח ולהמשיך בגילוי והחקר של ארצנו.



יונתן רזאל שר ירושלים

את מקום המרצים המלומדים תופס יונתן רזאל המלווה בפסנתר ובלהקתו, יונתן שאף הוא לוי מתכתב עם שירת הלויים ועם המילים הכל כך שורשיות ונוגעות לכל לב יהודי של מקורותינו.

הקהל מצטרף לקולו המלודי בהרמוניה, שירה המסיימת כנס מרגש הפורט על נימי הלב.



להתראות בכנס מחקרי הר הזיתים ה3 !!!